שיפור ביקורת קוד: שיטות הטובות ביותר

רעיונות מרכזיים

הקדמה

דמיינו שקוד הוא היסוד של המבנה שלכם. ככל שהוא חזק יותר, המבנה יעמוד לאורך זמן ובאמינות גבוהה יותר. בדיקת קוד פועלת כמו סדרת בדיקות קפדניות של היסוד הזה. היא עוזרת ל:

• לשפר את איכות הקוד. זו המטרה העיקרית. מבט מבחוץ מאפשר לזהות שגיאות לוגיות, באגים פוטנציאליים, פרצות אבטחה ובעיות ביצועים שהמחבר אולי לא שם לב אליהן. התוצאה היא תוכנה יציבה ואמינה יותר. זהו שיפור ישיר באיכות הקוד.
• להפיץ ידע. כאשר מפתח אחד בודק את קודו של אחר, הוא לא רק מחפש שגיאות, אלא גם לומד גישות חדשות, תבניות ומאפיינים של הפרויקט. זו דרך יקרת ערך לשיתוף ידע בתוך הצוות, התורמת להאצת קליטת החברים החדשים ומגבירה את המומחיות הכוללת.
• להבטיח אחידות. בדיקת קוד מסייעת לשמור על סגנון קידוד אחיד, מבנה והחלטות ארכיטקטוניות. זה חיוני במיוחד לתחזוקה ארוכת טווח של הפרויקט, בעיקר כאשר עובדים עליו מספר אנשים.
• לחזק עבודת צוות. בדיקת קוד היא מעשה של שיתוף פעולה, לא ביקורת. היא יוצרת סביבה שבה המפתחים תומכים זה בזה, מסייעים לצמוח ולהתפתח. זה תורם לבניית צוות מלוכד ובעל ביצועים גבוהים בפיתוח תוכנה.
• להפחית חוב טכני. בדיקות סדירות מאפשרות לזהות ולתקן החלטות "גרועות" בשלבים מוקדמים, ומונעות הצטברות של חוב טכני, שעלול להפוך לעומס כבד עם הזמן.
• להגביר אחריות. הידיעה שהקוד שלכם ייבדק על ידי עמיתים מעודדת באופן טבעי לכתוב קוד איכותי, מתוכנן וברור יותר.

הכנה לבדיקה

לפני שאתם שולחים את הקוד שלכם לבדיקה, ודאו שהוא מוכן לכך. זה יחסוך זמן של הבודקים ויהפוך את התהליך ליעיל יותר.

• חלקו לחלקים קטנים. אל תשלחו שינויים עצומים הכוללים קבצים ופונקציות רבות. ככל שהשינויים קטנים וממוקדים יותר, כך קל יותר להבין ולבדוק אותם. גודל אופטימלי של בקשת מיזוג (pull request) הוא 100-200 שורות קוד משתנות. אם השינויים גדולים, נסו לחלק אותם לחלקים לוגיים.
• ביצוע בדיקה עצמית. תמיד עשו "מיני-בדיקה" משלכם לפני השליחה. ודאו שהקוד מתרגם, שהבדיקות עוברות והלוגיקה ברורה. בדקו עיצוב, הזחות, שמות משתנים ופונקציות. דמיינו שאתם הבודקים.
• תיאור מפורט. ספקו תיאור ברור ומלא של בקשת המיזוג שלכם. הסבירו מה עשיתם, למה עשיתם זאת, אילו בעיות נפתרות ואיך זה מתקשר למטרות הכוללות של הפרויקט. ציינו אילו נקודות דורשות תשומת לב מיוחדת. קישורים למשימות במערכת הניהול חובה.
• הסירו קוד מוסבר או מיותר. בקשתכם צריכה להכיל רק קוד נקי ומתפקד. קטעי קוד מוסברים או משתנים שלא בשימוש מסיחים את הדעת ומקשים על הקריאה.
• בדיקות מקומיות. ודאו שכל הבדיקות האוטומטיות (בדיקות יחידה, בדיקות אינטגרציה) עברו בהצלחה במכונה המקומית שלכם. אם יש בדיקות ידניות שיש לבצע, פרטו אותן.

תרבות ותקשורת

בדיקת קוד יעילה היא קודם כל על אנשים, ורק אחר כך על קוד. תרבות ותקשורת נכונות הן קריטיות לשיפור תהליך בדיקת הקוד.

• היו בוני עצה. מטרת הבודק היא לעזור, לא לשפוט. התרכזו בקוד, לא במחבר. הימנעו מביטויים כמו "עשית טעות", ובמקום זאת השתמשו ב"פה אפשר לשפר" או "מה אם ננסה כך?".
• הציעו פתרונות. אם מצאתם ליקוי, נסו להציע כיצד לתקן או לשפר אותו. "במקום לולאת for כאן עדיף להשתמש ב-forEach לקריאות טובה יותר" זה הרבה יותר פרודוקטיבי מאשר "לולאה רעה".
• שאלו, אל תכתיבו. לפעמים עדיף לשאול שאלה שתכוון את המחבר לפתרון הנכון מאשר להצביע ישירות על טעות. לדוגמה: "שקלת להשתמש בתבנית Factory כאן?"
• הגבילו את עצמכם למהות. ההערות צריכות להיות ברורות ולעסוק בנושא. הימנעו מהצהרות כלליות ולא מבוססות. הביאו דוגמאות, קישורים לתיעוד או לסטנדרטים של קידוד.
• זכרו את הטון. בתקשורת כתובה קל לפרש לא נכון את הטון. השתדלו להיות מנומסים ומכבדים. השתמשו באמוג'ים או בשיחה אישית אם יש סיכון לאי-הבנה.
• השיבו להערות. מחבר הקוד צריך להגיב במהירות לשאלות והערות של הבודק, להסביר את ההחלטות או לקבל את השינויים המוצעים. גם אם אינכם מסכימים, הסבירו את עמדתכם.
• הודו. המחבר צריך להודות לבודק על הזמן והמאמץ שהשקיע. זה מחזק את האווירה החיובית.

מיקוד המבקר

כבוחן קוד, חשוב לדעת על מה לשים לב. ביקורת קוד יעילה דורשת גישה שיטתית.

• פונקציונליות. ראשית, ודאו שהקוד מבצע את מה שמצופה ממנו. האם הוא עומד במשימה שהוגדרה? האם הוא פותר את הבעיה?
• נכונות ולוגיקה. האם יש שגיאות לוגיות? האם מטופלים נכון מקרים קיצוניים? מה עם טיפול בשגיאות כמו null-pointer או חלוקה באפס?
• בטיחות. האם קיימות פרצות אבטחה פוטנציאליות (SQL Injection, XSS, טיפול לא בטוח בנתוני משתמש)?
• ביצועים. האם הקוד יוצר צווארי בקבוק? האם יש אלגוריתמים מורכבים מדי העלולים לגרום לבעיות עם כמויות גדולות של נתונים?
• קריאות ותחזוקה. האם קל להבין מה הקוד עושה? האם שמות המשתנים, הפונקציות והמחלקות ברורים? האם יש מספיק הערות במקומות הנדרשים (אך לא יותר מדי)? האם הקוד עומד בסטנדרטים של הצוות?
• בדיקות. האם קיימות בדיקות יחידה לפונקציונליות החדשה? האם הבדיקות הקיימות עוברות? האם הקוד החדש מוסיף בדיקות רגרסיה לתיקוני באגים?
• כפילוּת קוד. האם הקוד החדש משכפל קוד שכבר קיים במקום אחר בפרויקט?
• ארכיטקטורה ועיצוב. האם השינויים תואמים לארכיטקטורת הפרויקט הכוללת? האם הקוד החדש מכניס אנטיפטרנים?

נסו להיצמד לרשימת בדיקה לביקורת כדי לא לפספס נקודות חשובות. וזכרו, ביקורת קוד אינה מחייבת לשכתב את הקוד על פי דעתכם, אלא למצוא שיפורים משמעותיים וטעויות.

כלים

השתמשו בכלים מודרניים לאוטומציה של ההיבטים השגרתיים בביקורת קוד. זה מאפשר להתמקד בהיבטים לוגיים מורכבים יותר.

1. מערכות בקרת גרסאות עם תמיכה ב-PR/MR: GitHub, GitLab, Bitbucket מספקים ממשקים נוחים ליצירה, צפייה והוספת תגובות לבקשות מיזוג (Pull Requests / Merge Requests). זוהי פלטפורמה מרכזית לכל הדיונים.

2. CI/CD (אינטגרציה/הפצה רציפה): הגדירו בדיקות אוטומטיות לכל בקשת מיזוג. זה כולל:

• בדיקות אוטומטיות: בדיקות יחידה, אינטגרציה ופונקציונליות צריכות לרוץ אוטומטית.
• לינטרים ומעבדי פורמט: כלים כמו ESLint, Prettier, Black, SwiftLint בודקים אוטומטית שהקוד תואם לסגנון ולסטנדרטים, ומעבדים את הפורמט. זה מפחית מהבוחן לבדוק ריווחיים וסוגריים, ומאפשר להתמקד בלוגיקה.
• ניתוח סטטי של הקוד: כלים כמו SonarQube, Bandit (ל-Python), Semgrep מזהים באגים פוטנציאליים, פרצות ובעיות איכות בשלב מוקדם.
• בדיקת תלותיות: כלים לניתוח פרצות בספריות צד שלישי.

3. תבניות בקשות מיזוג: צרו תבניות סטנדרטיות ל-PR/MR הכוללות שדות חובה: תיאור השינויים, קישור למשימה, רשימת הבדיקות שרצו ושאלות למבקר. זה מבטיח שהמחבר יספק את כל המידע הדרוש.

4. כלים להוספת תגובות: פלטפורמות רבות מאפשרות להוסיף תגובות ישירות על שורות קוד ספציפיות. זה הופך את הדיון לקונטקסטואלי יותר.

שימוש בכלים אלו מזרז ומשפר משמעותית את יעילות ביקורת הקוד, מפחית את העומס השגרתי על המפתחים ומאפשר להתמקד בנושאים חשובים באמת.

איטרציות ולמידה

תהליך ביקורת הקוד אינו סטטי. עליו להתפתח יחד עם הצוות והפרויקט.

• גישה איטרטיבית. אל תצפו שביקורת אחת תעשה את הקוד מושלם. יתכן ויידרשו כמה סבבי הערות ושינויים. זה בסדר. העיקר הוא לשאוף לשיפור מתמיד.
• רטרוספקטיבות. ערכו רטרוספקטיבות סדירות בנוגע לתהליך הביקורת. מה עובד טוב? מה ניתן לשפר? אילו אתגרים קיימים? אספו משוב מכל המשתתפים בתהליך.
• למידה והדרכה. השתמשו בביקורת קוד ככלי ללמידה. מתכנתים צעירים יכולים ללמוד ממנוסים, ומנוסים יכולים לפתח את כישורי ההדרכה שלהם. אם מישהו טועה שוב ושוב, ייתכן שכדאי לקיים מפגש הדרכה נוסף או תכנות זוגי.
• התאמת כללים. תקני קידוד וכללי ביקורת אינם חקוקים בסלע. הם צריכים להתפתח עם הפרויקט ועם הצוות. אל תפחדו לשנותם אם זה משפר את היעילות והאיכות.
• אל תגררו זמן. נסו לבצע את הביקורות במהירות כדי לא לחסום את עבודת המחבר. ככל שבקשת המיזוג תלויה יותר זמן, כך קשה יותר לשלב אותה ויש סיכון גבוה יותר לקונפליקטים. קבעו SLA פנימיים לזמן ביקורת.
• אל תקטעו את הזרימה. ביקורת היא חלק חשוב מהיום, אבל לא צריכה להפריע לגמרי לעבודה העיקרית. אולי כדאי להקדיש שעות מסוימות לביקורת או לחלק אותן בין מספר בוחנים.

קראו גם:

להבנה מעמיקה יותר של פרודוקטיביות קראו את המאמר על שיפור הפרודוקטיביות עם קאנבן: טיפים לניהול יעיל של משימות.

כדי למנוע שחיקה, קראו על כיצד למנוע שחיקה: אסטרטגיות חיוניות לשמירה על רווחה.

לתכנון טוב יותר הכירו את תרשים גאנט: מדריך לשימוש בתרשימי גאנט בניהול פרויקטים.

סיכום

שיטות העבודה הטובות ביותר לביקורת קוד הן אבן הפינה לפיתוח תוכנה איכותי. על ידי יישום המלצות אלו תהפכו את ביקורת הקוד מתהליך שגרתי להחלפת ידע דינמית, שמובילה ליצירת מוצרי תוכנה אמינים, נקיים וחדשניים יותר. התחילו ליישם עקרונות אלה כבר היום ותראו כיצד איכות הקוד והעבודה הצוותית משתפרים.

מומלץ לקרוא

“Code Complete”

מדריך מפורט לכתיבת קוד נקי וניתן לתחזוקה עם דגש על חשיבות ביקורת הקוד.

באמזון

“The Art of Readable Code”

ספר המתמקד בכתיבת קוד שקל לקרוא ולסקור.

באמזון

“Team Geek”

מתמקד בהיבטים האנושיים של פיתוח תוכנה, כגון שיתוף פעולה, תקשורת יעילה וביקורת עמיתים.

באמזון